חברי MyTzadikהרשמה חינם!
אדמו''ר רבי יוסף גרינוואלד מפאפא
תאריך הילולא: י''ג אב מקום קבורה: ארצות הברית
דרכי גישה

ניו יורק: בית החיים 'קרית פאפא'
דרך אילינגטון 340
אוסינינג

אביו: אדמו"ר רבי יעקב יחזקיהו מפאפא.
אמו: הרבנית שרה רבקה.
אשתו: הרבנית חנה (בזיווג ראשון), הרבנית מרים (בזיווג שני).
בניו: מזיווג ראשון – אליעזר דוד, ישכר דוב, משה. ר' אהרן, אדמו"ר רבי יעקב יחזקיהו מפאפא, ר' ישראל מנחם.
בנותיו: מזיווג ראשון – מרים.
אחיו: ר' משה גרשון.
אחיותיו: מרת אסתר (בעלה ר' ישראל אפרים פישל לאנדא), מרת ברכה (בעלה ר' יעקב יהודה דייטש), מרת דבורה (בעלה ר' משה יהודה כץ), מרת זיסל (בעלה ר' דוד מושקוביץ), מרת יטל (בעלה ר' יחזקאל שרגא שיינפלד), מרת לאה (בעלה ר' אברהם יצחק וויינברג), הרבנית מלכה חיה (בעלה ר' אליעזר מרדכי אפרים פישל סופר).
סבא: ר' משה מחוסט בעל "ערוגות הבושם" (מצד אביו), ר' ישראל מנחם ברוין (מצד אמו).
סבתא: מרת זיסל (מצד אביו), חנה (מצד אמו).
מוריו: ר' אליעזר דוד גרינוולד (בעל "קרן לדוד"), אדמו"ר רבי יעקב יחזקיהו [אביו].
מתלמידיו: אכרהם שמואל יודא געשטעטנער.

נולד בכ"ד אלול ה'תרס"ג בברזוביץ (הונגריה).
מילדותו שמר על קדושה וטהרה, ניכר במידותיו הנעלות ושקד על לימוד התורה יחד עם אביו. בנערותו נסע ללמוד בישיבה בסאטמר (רומניה) אצל אח של סבו – ר' אליעזר דוד גרינוולד (בעל "קרן לדוד").
בשנת ה'תרפ"ה נשא לאישה את בתו של ר' יעקב יחזקיה גרינוולד שהתייתמה מאביה ואומצה על ידי אח של אביה – ר' אליעזר דוד. התגורר בסאטמר (רומניה) והחל לכהן כדיין, הוציא לאור את ספריו של ר' אליעזר דוד גרינוולד ולאחר פטירתו בא' סיון ה'תרפ"ח מונה במקומו לראש ישיבת "קרן לדוד" שמנתה כ-80 תלמידים.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תש"א עבר להתגורר בפאפא (הונגריה) והחל לכהן במקומו כרב וכראש הישיבה, הביא תלמידים נוספים מסאטמר ללמוד בישיבה והסתיר כ-60 בחורים שנמלטו מסלובקיה ומפולין ובחורים שברחו ממחנות העבודה למרות הסכנה הכרוכה בכך. יומם ולילה שקד על לימוד תורת הנגלה והנסתר ולעיתים נכנס בהפתעה לישיבה בשעות הלילה המאוחרות לבדוק שהתלמידים אינם מבטלים את זמנם. נהג ללמוד "שנים מקרא ואחד תרגום" מתוך ספר תורה. בליל שבת ערך שולחן למאות תלמידי הישיבה ולבעלי הבתים מאנשי הקהילה שהגיעו לביתו. כל שבת אחר הצהרים אמר דרשה בבית המדרש הגדול של הקהילה ולימד פרקי אבות. לפני סעודה שלישית נהג לטבול במקוה. היות והישיבה מנתה קרוב ל-400 בחורים הוחלט בשנת ה'תש"ג להגדיל את בניין הישיבה. בל"ג בעומר ה'תש"ד נשלח למחנה עבודה ועל אף התנאים הקשים והתעללויות שסבל מהנאצים המשיך לשקוד על לימוד התורה יחד עם 40 מתלמידי הישיבה ששהו עמו במחנה. בי"ז תמוז ה'תש"ד נרצחה אמו יחד עם יהודי פאפא. לקראת סיום מלחמת העולם השנייה ניצל בנס משליחתו למחנה ריכוז בגרמניה והסתתר בבית בבודפסט (הונגריה) שאחת השגרירויות פרסה את חסותה עליו.
כאשר השואה הסתיימה נודע לו כי זוגתו ועשרת ילדיו נרצחו ובשובו לפאפא ייסד מחדש את הישיבה וניסה לשקם את הקהילה. נשא לאישה את בתו של ר' ישכר וובר. בשנת ה'תש"ו עבר עם הישיבה שמנתה כ-60 בחורים לסומבטהי [סמבוטהלי] (הונגריה) וכעבור זמן לאנטוורפן (בלגיה).
בשנת ה'תשי"א היגר לוויליאמסבורג (ארה"ב) יחד עם תלמידים אחדים והתפרסם כגאון עצום בכל התורה, בש"ס ובפוסקים. הקים את קהילת "יעקב – פאפא" ומונה לאדמו"ר לחסידות פאפא. ייסד בתי יתומים ומוסדות חינוך לפליטים מפאפא, גני ילדים, תלמוד תורה, מתיבתא ו"כולל" לאברכים. תמך בעשיית עירובין בעיר מגוריו, התפלל בדביקות גדולה ומיעט בשינה, מונה כחבר בארגון התאחדות הרבנים, רבים פנו אליו בשאלות הלכתיות ובבקשת עצה בנושאים שונים ובליל א' של ראש השנה אלפים הגיעו לקבל את ברכתו וביניהם גם רבנים ואדמו"רים. במהלך סעודת פורים התיר לכל הנאספים לשאול את השאלות הכי קשות ולכל שואל השיב תירוץ באופן מיידי. תמך בהקמת מוסדות 'תולדות יעקב' בירושלים. היה מקורב לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר והתנגד לציונות. בשנת ה'תש"ם מונה לנשיא ארגון התאחדות הרבנים של ארה"ב וקנדה.
השיא את בנותיו לר' יעקב שלמה מייזליש ולר' משה הלוי רוזנר.
במוצאי שבת ז' אב ה'תשמ"ד התכונן לסעודת הילולא של סבו בעל "ערוגת הבושם" ופתאום לקה בשבץ, אושפז במרכז הרפואי "ווסטצ'סטר" במשך כשבוע ובליל שבת קודש השיב את נשמתו ליוצרה.
מס
פריו:
• דרכי יוסף: מוסר
• ויחי יוסף
• ויען יוסף (ק)
• חידושי שמעתתא: על מסכת פסחים
• פתח טוב
• קלח של אזוב
• קנה בושם

תמונת הציון באדיבות קברים.קום
תמונת הצדיק באדיבות ברסלב-מוסדות תיקון המידות