חברי MyTzadikהרשמה חינם!
רבי רפאל ברוך טולדאנו
תאריך הילולא: י''ח חשון מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

בני ברק: בית החיים זכרון מאיר
(בסמוך ציון בנו - ר' יעקב).

קבר בנו (ר' יעקב). נפטר: ז' אדר ה'תשנ"ו

אביו: ר' יעקב.
אמו: מרת חנה.
אשתו: מרת רחל.
בנו: ר' יעקב.
מוריו: ר' חיים ברדוגו ור' חיים משאש.

למרת חנה ולר' יעקב [נינו של המהרי"ט] אשר כיהן כרב ואב בית הדין בעיר מקנס (מרוקו), פעל להכרת בתי הדין במרקש ובמקנס ע"י השלטונות ולתשלום משכורות הדיינים ע"י הממשלה נולד בשנת ה'תר"ן בן ושמו נקרא 'ברוך'. לאחר שחלה בגיל 10 הוסיפו לו את השם 'רפאל'.
מילדותו ניכר במידת כיבוד הורים, בעומק הבנתו ובשקידתו על לימוד התורה. בגיל 20 נשא לאישה את בתו של ר' שלום עמאר.
הקפיד מייד להפריש מעשר מכל כסף שקיבל ולאחר שעשה כן גם מכספי הנדוניה, מסר את הנותר לסוחר שישקיע ויאפשר לו להתפרנס בכבוד אולם בפרעות שהתחוללו ברובע היהודי איבד הסוחר את כל רכושו ור' ברוך ואשתו הפכו לעניים מרודים. היות ונותרו ללא מקור פרנסה עבר עם זוגתו להתגורר בבית הוריו במשך שנתיים ולמד כ - 3 שנים בכולל שייסד הרב הלפרין מאנגליה.
ייסד את אגודת "חברת ביקור חולים" שהעניקה עזרה רפואית חינם לעניים ואסף את ילדי העניים מהרחובות ללמדם תורה. הביא לדפוס את הספרים "חק ומשפט" של המהרח"ט ו"השמים החדשים" של ר' משה טולדאנו. יזם את הקמת חברת "דובב שפתי ישנים" שעסקה בהדפסת ספריהם של גדולי מרוקו וספרו של ר' יהודה בן עטר הוא הראשון שהביא לדפוס. ייסד את חברת "שובו בנים" להשבת הרחוקים ליהדות ודרש לפעול ככל שניתן לזיכוי הרבים.
לאחר שר' יעקב פנה לשלטונות לאפשר לבנו למלא את מקומו, החל ר' רפאל ברוך לשמש כדיין בבית הדין של מקנס בהסכמת השלטון ולמרות היותו בעל משפחה מסר את משכורתו לאביו שחילק את הכסף בין כל בני הבית.
טרם פטירתו הסמיך ר' יעקב את בנו לרבנות בנוכחות פרנסי ונכבדי העיר ולאחר שנפטר הביא ר' רפאל ברוך את אמו לגור בביתו ודאג לכל מחסורה.
השתדל להסתיר את מעשיו למען הציבור, קיים את מצוות הכנסת אורחים בשמחה גדולה, חש את מצוקת העניים והשתדל בכל נפשו ומאודו לסייע להם. את המשכורת שקיבל כראש אב בית הדין חילק לשניים - שליש השאיר לצרכי ביתו ושני שליש העניק לעניים שהמתינו בתור ארוך ליד דלתו ביום קבלת המשכורת.
כיהן כרבה הראשי של מקנס, על אף היריבים הרבים שניסו להפריע את עבודתו ולסלקו ממשרתו התנגד לחידושים שהתרבות הצרפתית הציעה וניהל מאבקים בענייני החינוך היהודי ועל פעולתו לטובת הכלל קיבל עיטור כבוד מהממשלה הצרפתית ואות הכבוד "וויכם עלעוורית" ממלך מרוקו.
פעל לייסוד תלמוד תורה במקנס מהמפוארים במרוקו בו למדו כ - 2,000 ילדים על טהרת הקודש וכן בערים אוז'דה, וואזן ופורליוטה.
מידי ערב שבת הסתובב ברחובות העיר ודרש לסגור את החנויות טרם כניסת השבת. בכל לילה ערך תיקון חצות בבכיות ולאחר מכן עסק בתורה עד הבוקר, חיבר את הפיוט 'אשורר שירה לכבוד התורה'. התפלל באריכות עם כוונות וייחודים והיה הראשון שהקים בבית הכנסת שלו עזרת נשים. כל ברכה אמר בכוונה גדולה והתלהבות ואת שם ה' הזכיר ברעדה, נזהר מאוד והזהיר על עניית 'אמן' והודה לה' גם על מצוות שזכה לקיים.
לאחר שבנו (ר' יעקב) סיים את לימודיו בישיבה באנגליה צווה עליו להגר לצרפת ולהקים ישיבה ובית ספר בכדי לסייע ולהציל את יהדות צרפת.
בשנת ה'תשכ"ד עלה בחשאי עם משפחתו לארץ ישראל, התגורר בחיפה ולאחר זמן עבר לבני ברק.
בחג הסוכות ה'תשל"א חלה ובמשך 3 שבועות התפלל בשכבו על מטתו והצביע כלפי שמיים גם בעת שהיה מחוסר הכרה עד שהשיב את נשמתו ליוצרה.
[על שמו נקראת ישיבת "אור ברוך" בירושלים].

תמונת הצדיק באדיבות ברסלב-מוסדות תיקון המידות
תמונות הציונים מפורסמות לעילוי נשמת איתן בן יצחק רפאל ז"ל
שנפטר בט"ז אייר ה'תשע"ב
באדיבות משפחתו שתחי'