חברי MyTzadikהרשמה חינם!
אדמו"ר רבי יעקב לייזר מפשוורסק-אנטוורפן
תאריך הילולא: כ''ז חשון מקום קבורה: הולנד
דרכי גישה

פיטע
(בסמוך לציון חותנו-אדמו"ר רבי משה יצחק גווירצמן [ר' איציק'ל מפשעווארסק]).

אביו: ר' דוד יצחק אייזיק.
אמו: מרת פעסיל תרצה.
אשתו: הרבנית אלטה בינה.
בנו (היחיד): אדמו"ר רבי לייביש מפשעווארסק-אנטוורפן.
בנותיו: חנה (בעלה ר' משה אהרן רייך), הרבנית רחל (בעלה אדמו"ר רבי ברוך כהנא מספינקא-אנטוורפן).
אחיותיו: דרייצה דרייזל, מרים ורבקה.
סבא: ר' לייביש מיאשליסק (מצד אביו), ר' חיים קאלב (מצד אמו).
סבתא: רחל (מצד אמו).
מוריו: ר' דוד צבי [טעוולי] זעהמאן מדוקלא (בעל "מנחת סולת"), ר' חנה האלברשטם מקאלשיץ, ר' יצחק זאב פירר.

נולד בו' טבת ה'תרס"ז בכפר רויג (גליציה כיום פולין).
עבר עם הוריו להתגורר בעיירה יאשליסק (גליציה כיום פולין) שרוב תושביה היהודים היו ממשפחת לייזר ושקד על לימוד התורה אצל ר' יצחק זאב פירר.
מילדותו היה ירא שמיים במידה מופלאה וענוותן. בגיל 13 נסע ללמוד בישיבת ר' דוד טעוולי בדוקלה ולאחר מכן עבר ללמוד אצל ר' חנה האלברשטם מקאלשיץ.
בשנת ה'תר"ץ התארס עם בתו של אדמו"ר רבי איציק'ל מפשעווארסק ומשנת ה'תרצ"א כיהן כרב ביאשליסק במשך כ-5 שנים. בשנת ה'תרצ"ה התחתן ובכ"ג סיוון ה'ת"ש נשלח לסיביר יחד עם חותנו, על אף התנאים הקשים ולמרות שלא היה לפניו שום ספר למד יחד עם תלמידים ששהו עמו בסיביר "שולחן ערוך" ומסכתות שלימות בש"ס ובחג הסוכות הקפיד לא לאכול ואפילו לא לשתות מים מחוץ לסוכה למרות הקור הנורא. עם סיום מלחמת העולם השניה נודע לו כי איבד את כל משפחתו מצד אביו, שב לפולין והתגורר בעיר ברעסלוי, מונה לדיין ועסק בענייני עגונות ובשאלות הלכתיות קשות שנתעוררו בעקבות המלחמה. כעבור חצי שנה עבר להתגורר בסמוך לחמיו בקרקוב (פולין). בשנת ה'תש"ט עבר עם חמיו להתגורר בפריז (צרפת) ובשנת ה'תשי"ז עברו לאנטוורפן (בלגיה).
מגיל 60 לא הרגיש טעם וריח במאכלים ואת ברכת "בורא מיני בשמים" בהבדלה לא יכל לברך!
לאחר שחותנו נפטר ביום הכיפורים ה'תשל"ז מילא את מקומו והחל לכהן כאדמו"ר השני מפשעווארסק אולם הצטער על שנאלץ בלית ברירה לקחת על עצמו את עול הנהגת החסידים. נודע בפשטותו וענוותנותו וכונה רבי יענקל'ה. התפרסם באהבתו לכל יהודי ונודע כגאון בתורה ובהלכה, בעל בקיאות עצומה בספרי חסידות הפועל ישועות ומכל רחבי תבל פנו אליו בבקשת עצה וברכה. קיבל כל אדם בסבר פנים יפות והזהיר להתרחק מכל שמץ מחלוקת. בלילות שישי של תקופת החורף נהג למסור בזמן שבין תפילת מנחה לתפילת ערבית שיעור בחומש עם פירוש רש"י [רבי שלמה ירחי] ובתקופת הקיץ שיעור בפרקי אבות. על רבים מספריו נהג לכתוב הערות שחלקם התפרסם בספרים "אבות על בנים" ו"חידושי סוגיות-דברי יואל". עורר בכל עת על החובה להתקרב אל תלמידי הבעש"ט [הבעל שם טוב] ונודע בכוחו המיוחד והמופלא בסיפורי צדיקים על גדולי החסידות שנשמרו אצלו בקבלה איש מפי איש, בדיוק ובדקדוק.
בתחילת חורף ה'תשמ"ו חלה ורק כעבור חודשים אחדים התאושש, על אף ייסוריו ומכאוביו המשיך לקבל את הקהל בחדרו. בבוקר של יום ראשון ה'תשנ"ט נראה חיוור ביותר ונאנח מייסורים והרופא שהובהל לחדרו קבע שיש להעבירו לבית רפואה, במהלך הניתוח להצלת חייו התברר כי מצבו אנוש ובשעה 4 לפנות בוקר יום שני ה'תשנ"ט השיב את נשמתו ליוצרה.
אלפים השתתפו בהלוויה שהתקיימה באנטוורפן, ארונו הועבר והוטמן בהולנד ובצוואתו ביקש שיכתבו על המצבה "היה חביב אצל רבו הגה"ק רבי חנה הי"ד אב"ד דק"ק קאלשיץ".
מספריו:
• זכות אבות: חידושי תורה
• י"ג אורות: סיפורים
• כתבי קודש: דרשות