חברי MyTzadikהרשמה חינם!
המקובל רבי אברהם אהרונוביץ
תאריך הילולא: ח' חשון מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

ירושלים: הר המנוחות [ח"ק גחש"א חסידים איזור י"ד חלקה ד'].

אביו: ר' דוד.
אמו: תמר.
אשתו: הרבנית חיה.
בנו: ר' יוסף.
בנותיו: אסתר, גיטה, פרומה.
אחותו: מני.
סבא: ר' אברהם (מצד אביו).
סבתא: הרבנית גיטל.
מורו: רבי צבי דוד.

נולד בשנת ה'תרנ"ה בעיירה שדה-לבן (אוקראינה) ונקרא על שם הסבא מצד אביו.
בגיל 13 למד בישיבה בקישנב (רוסיה) ומנעוריו התפרסם כעילוי. נודע בטוב לבו ובנועם הליכותיו, ניחן בזיכרון מופלא, שקד על לימוד התורה, לעיתים למד בעיון רב 14 שעות רצופות אולם השפיל עצמו בפני תלמידי חכמים ועד זקנתו למד בעמידה.
בהוראת אדמו"ר רבי יצחק מבויאן נאלץ אביו לברוח תוך לילה מביתו ובשנת ה'תרע"א עלה עם משפחתו לארץ ישראל. התגורר בירושלים, בהתאם לפסק בית דין למד בישיבת 'תורת חיים' בירושלים וכונה 'העילוי מאוקראינה'.
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו לאלכסנדריה (מצרים) בשנת ה'תרע"ד. לאחר 4 שנים שב לארץ ישראל, נשא לאישה את בתו של ר' יוסל'ה קוזניצר והתגורר בשכונת 'בתי-ורשה' בירושלים.
לא הסכים לקבל משרה ציבורית וכאשר ההנהלה בישיבת 'תורת חיים' רצתה להעניק לו משרה עליה התמודד מועמד נוסף, עזב את הישיבה ועבר ללמוד בישיבת 'חיי עולם'.
כעבור שנה נולדה בתם הבכירה אולם לאחר שנה חלתה ונפטרה. לאחר כ - 8 שנים נולד בנם.
נודע בענוותנותו, בכל ערב שבת לאחר תפילת ערבית הזדרז לגשת לכל המתפללים ולאחל 'שבת שלום'. חינך את בני ביתו להסתפק במועט ולעבוד את ה' בשמחה. ימים ולילות עסק בלימוד התורה ובזמן הקצר שישן שכב על מיטתו כשרגליו על הארץ. התרחק מכל פרסום, על מנת להסתיר את מעשיו גם מבני ביתו נהג להתעורר לפני עלות השחר ולטבול במקוה לפני התפילה, הקפיד על נקיון גופו, אכל מעט והשתדל לבלוע את המאכל שלם על מנת לא לחוש בטעמו והקפיד לא להסתכל בפני אדם אוכל, בהיכנסו לבית הכסא נהג לפשוט את הטלית קטן ובכדי לא להרהר בדברי תורה ערך חשבונות.
זכה לרוח הקודש, לגילוי האבות [אברהם, יצחק ויעקב], אליהו הנביא ובעריכת 'תיקון חצות' זכה להתגלות רחל אמנו. היה מקושר בתמידות עם הקב"ה ולעיתים בעת ששוחח עם מישהו הפסיק וביקש שימתין כיון שיש לו טלפון מהקב"ה! בכל פורים מונה ל"רב פורים" ופעל ישועות.
קידש וטיהר את גופו וכאשר נכנס לחדר מלא עקרבים, הם טיילו על גופו מבלי להזיק לו. היות והתרחק מאוד מהכעס וויתר על המאכל האהוב עליו כי לעיתים היה קשה לזוגתו לבשלו ובכדי לא לגרום לזוגתו להגיע להקפדה או לגרום לה עגמת נפש לא לקח מגבת למקוה שמא ישכח להחזירה.
התגורר בבית בתו ברחוב זכריה בירושלים. ציפה ופעל להחשת הגאולה ואמר 'מי שאומר מתי תהיה ביאת המשיח - אינו יודע, ומי שיודע מתי יבוא - אינו אומר'.
נהג ללמוד שעות ארוכות בעמידה ובמשך השנים נתהווה פצע ברגלו, כאשר אושפז בבית הרפואה הגיע אדם לבקרו וסיפר כי ישנו נער יתום שחלה אנושות והרופאים רוצים לכרות את רגלו, כאשר שמע ר' אברהם פנה אל הקב"ה וביקש להיות כפרה בעדו ושהנער יתרפא. כעבור זמן קצר הנער התרפא וברגלו של ר' אברהם החל להיווצר נמק עד שהרופאים החליטו לקטוע אותה אולם ר' אברהם המשיך לעבוד את ה' בשמחה.
בפגישתו עם רבי ישראל אביחצירא [הבבא סאלי] הסכימו ביניהם שכל יהודי שיבקש את ברכתם, ברכה של הבבא סאלי תהיה משולבת בברכתו של ר' אברהם וכל ברכה של ר' אברהם תהיה משולבת בתפילתו של הבבא סאלי בכדי להמשיך שפע והצלחה לעם ישראל.
בשנת ה'תש"ז נפטרה אמו ושלושה חודשים לאחר מכן נפטר גם אביו ונקבר בהר הזיתים.
השיא את בתו לר' מאיר דוד.
בכדי שיתאפשר ליהודים להגיע ולהתפלל על קברו ביקש להיטמן בהר המנוחות.
בליל שבת - ו' חשון ה'תשמ"ג נשארו בנו ונכדו בבית הרפואה ושמעו אותו שר את הפיוט האהוב עליו 'כל מקדש שביעי' לפתע צעק 'אבא' 'רבי' הוסיף בניגון 'תקע בשופר גדול לחרותינו' וביום שני סקר את ילדיו ונכדיו שסבבו את מיטתו ובחיוך על פניו השיב את נשמתו ליוצרה.
כאשר אנשי החברה קדישא ביקשו לקבור יחד עמו את הרגל שנכרתה ונקברה לפני מספר שנים נדהמו לגלות אותה שלימה וטריה.

תמונת הצדיק באדיבות ברסלב-מוסדות תיקון המידות