חברי MyTzadikהרשמה חינם!
הראשון לציון רבי עובדיה יוסף
תאריך הילולא: ג' חשון מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

ירושלים: בית החיים סנהדריה בפינת הרחובות הרב בלוי ושאול המלך
מהכניסה הראשית לפנות ימינה עד לציון
(בסמוך ציון זוגתו)

ציון זוגתו הנמצא בסמוך. נפטרה: י"ט אב ה'תשנ"ד

אביו: יעקב.
אמו: גורג'יה.
אשתו: הרבנית מרגלית.
בניו: ר' אברהם, ר' דוד, הראשון לציון ר' יעקב, ר' יצחק, ר' משה.
בנותיו: יפה כהן, לאה (בעלה ר' אהרן בוטבול), מלכה ששון, עדינה בר-שלום, רבקה (בעלה ר' יעקב צ'קוטאי), שרה (בעלה ר' מרדכי טולידאנו).
מוריו: ר' בן ציון מאיר חי עוזיאל, ר' עזרא עטיה.

נולד בי"ב תשרי ה'תרפ"א בבגדד (עירק). נקרא 'עובדיה' על שם ר' עבדאללה [עובדיה] סומך ו'יוסף' על שם ר' יוסף חיים.
בגיל 4 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגורר בשכונת "בית ישראל" בירושלים. למד בתלמוד תורה "בני ציון" בשכונת הבוכרים וניכר בכישרונו ובשקידתו בלימוד התורה אולם בגין המצב הכלכלי הדחוק של משפחתו נאלץ בגיל צעיר לסייע לאביו בעבודתו. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' וכתב [יחד עם שניים מחבריו] את ספרו הראשון – "מחברת העתקת חידות". בגיל 17‏ מסר על-פי הוראת מורו (ר' עזרא עטיה) שיעור יומי בהלכות לבעלי בתים בבית הכנסת של עולי פרס בשכונת "בית ישראל" ובגיל 20 הוסמך לרבנות ודיינות על-ידי הראשון לציון ר' בן ציון מאיר חי עוזיאל.
בשנת ה'תש"ד נשא לאישה את בתו של ר' אברהם הלוי פטאל.
בשנת ה'תש"ו החל לכהן כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים והשיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו מארצות שונות. לבקשת ר' בן ציון מאיר חי עוזיאל עבר בשנת ה'תש"ח למצרים ושימש כאב בית דין‏ וסגן הרב הראשי. מונה לראש ישיבת "אהבה ואחווה" בקהיר אולם בעקבות חילוקי דעות התפטר מתפקידיו כעבור שנתיים ובקיץ ה'תש"י שב לארץ ישראל, למד במדרש "בני ציון" וכיהן כדיין בבית הדין בפתח תקוה.
בשנת ה'תשי"ד ייסד את ישיבת "אור התורה" לאברכים ספרדים מצטיינים. בשנת ה'תשי"ט החל לכהן כדיין בבית הדין האזורי בירושלים וכראש ישיבה בבית המדרש הגבוה לדיינות של "פורת יוסף" ובשנת ה'תשכ"ו מונה כחבר בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. בשנת ה'תשכ"ט נבחר לרב הספרדי הראשי בתל אביב-יפו והחל למסור שיעורי הלכה ברדיו "קול ישראל".
בשנת ה'תש"ל זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על ספריו "יביע אומר".
בז' חשון ה'תשל"ג נבחר לרב הספרדי הראשי לישראל ולראשון לציון. במהלך שנות כהונתו השיב לאלפי שאלות הלכתיות שהופנו אליו מכל העולם, התיר נישואין עם קראים לאחר שלמדו עם רב או רבנית את יסודות התורה שבעל-פה וקבלו על עצמם שמירת מצוות כולל מצוות דרבנן, קבע כי 'ביתא ישראל' הינם יהודים לכל דבר והתיר את עגונות נעדרי צה"ל ממלחמת יום הכיפורים.
לאחר שסיים את כהונתו בחודש אייר ה'תשמ"ג המשיך לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול, בשנת ה'תשמ"ד ייסד והחל לפעול גם כנשיא "מועצת חכמי התורה" אולם בחודש אלול ה'תשמ"ו נאלץ לפרוש מתפקידו כדיין והנהיג את מפלגת ש"ס. נודע בעמדתו התקיפה ובאמרותיו השנונות, ניסה לאחד את המנהגים השונים של כל העדות בארץ ישראל ונטה לפסיקה ההלכתית על פי רבי יוסף קארו כ"מרא דאתרא" בארץ ישראל. העדיף את שיטת הלימוד לשם בקיאות ולא את שיטת הפלפול, לרוב דחה פסיקות המבוססות על הזוהר ועל הקבלה. לא ייחס חשיבות רבה למנהגים אשר אינם מבוססים על אדני ההלכה. התנגד לחבישת פאה נוכרית, לגיוס בחורי ישיבות לשירות צבאי ולהליכה לבתי המשפט הישראלים, מאחר שאינם דנים על פי דין תורה.
במשך שנים רבות העביר באופן קבוע שיעור בבית כנסת "היזדים" שבשכונת הבוכרים בירושלים. לאחר פטירת זוגתו בי"ט אב ה'תשנ"ד נוסדו על שמה בתי ספר, סמינר 'בית מרגלית' וסניף גמ"ח 'מרגלית אם בישראל'. בב' אייר ה'תשע"ג נפטר בנו – ר' יעקב.
בחול המועד סוכות ה'תשע"ד בעקבות החמרה במצב בריאותו אושפז בבית הרפואה "הדסה עין כרם", משפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" אולם בבוקר יום שני השיב את נשמתו ליוצרה ובהלוויה שיצאה מישיבת "פורת יוסף" בירושלים השתתפו קרוב למיליון אנשים.
מספריו:
• הליכות עולם
• חזון עובדיה (
ק1/ק2)
• טהרת הבית
• יביע אומר
• יחוה דעת
• לווית חן
• מאור ישראל
• ענף עץ עבות
• קול סיני

תמונת הצדיק באדיבות ברסלב-מוסדות תיקון המידות