חברי MyTzadikהרשמה חינם!
רבי שמואל אליעזר הלוי אידליס - מהרש"א
תאריך הילולא: ה' כסלו מקום קבורה: אוקראינה
דרכי גישה

אוסטראה (אוסטרוג): רחוב פאפאנינה.
(בסמוך ציון ר' מאיר מרגליות).

אביו: ר' יהודה הלוי.
אשתו: מרת דבורה.
חותנו: ר' משה אשכנזי (בעל "זיכרון משה").
חותנתו: מרת אידל.

ר' שמואל נולד בשנת ה'שט"ו בקראקא. מצאצאי ר' יהודה החסיד, ר' עקיבא הכהן מאובן ור' יהודה ליוואי הזקן מפראג. בצעירותו החלו להתגלות כישרונותיו. בהיותו בגיל 30 הורי אשתו יסדו ישיבה גדולה והעמידוהו בראשה.
למד ולימד כ – 20 שנה בעיר פוזן. כאות הוקרה לחותנתו על שכלכלה אותו ואת הישיבה בכספה, חתם את עצמו בשמה – אידליס, לאחר הסתלקותה כיהן כרב בעיר חלם במשך 10 שנים. עבר ללובלין בה כיהן כאב"ד ור"מ, ומשם עבר לעיר טיקטין. לבסוף נקרא לעיר אוסטראה (אוקראינה) והקים ישיבה, בה למדו אלפי תלמידים. כיון שהמקום לא הכיל את הרבים שנהרו לישיבתו, החליטה הקהילה לבנות ישיבה חדשה גדולה ומרווחת. בהתאסף אנשי הקהילה ונכבדיה למכירת הנחת אבן היסוד, הגיע אל השמש אדם עני וביקש שיקנה עבורו את המצווה מבלי שהציבור ידע את זהותו. השמש עשה כדבריו והלה שזכה במצווה, אמר לשמש לכבד את המהרש"א בהנחת האבן. לאחר שהקהל שב לביתו, ביקש המהרש"א את השמש לגלות לו מי האיש שכיבד אותו. בהגיע האיש אל המהרש"א, סיפר כי איננו עשיר ועשה זאת כיון שאין לו בנים. המהרש"א ברכו שה' יזכהו בבן זכר שילמד בישיבה הזאת שתיבנה. אשתו, אכן נתעברה ובהיות הנער בר מצווה הביאו אביו לישיבה הנ"ל. כיון שהגבאים לא הסכימו לקבלו עקב גילו הצעיר, ניכנס אביו אל המהרש"א ולאחר שהזכיר לו את המאורע קיבלו המהרש"א לישיבה.
גדולי הדור באו עם המהרש''א במשא ומתן בענייני הלכה. הוא התפרסם כגאון הדור ותיקן תקנות לחיזוק היהדות. חיבוריו על הש"ס נתקבלו על כל גדולי הדור, שמשו דרך ללימוד בדרך ההיגיון ויש הטוענים כי נכתבו ברוח הקודש. הוא הגיהה מסכתות בכורות ומנחות שהמהרש"ל לא הגיהן.
היה מכניס אורחים ועל משקוף העליון של דלת ביתו היה חקוק "בחוץ לא ילין גר, דלתי לאורח אפתח".
בקידושין ל"א ב. כתב שגם על אדם חי אומרים "זכרונו לברכה" ובברכות מ"ז א. כתב לא להאריך באמן יותר מדאי אף-על-פי שיזכה לאריכות ימים, כי לפעמים "אריכות ימים ושנים יותר מדאי נמי אינן טובים". הסתלק בשנת ה'שצ"ב.
מספריו:
• חידושי הלכות (ק)
• חידושי אגדות

תמונת האוהל באדיבות ר' חנוך קיי