חברי MyTzadikהרשמה חינם!
המגיד ממעזריטש - רבי דוב בער
תאריך הילולא: י''ט כסלו מקום קבורה: אוקראינה
דרכי גישה

בית החיים באניפולי
(בסמוך ציון ר' זוסיא, ר' יהודה לייב ב"ר דב הכהן, ר' דוד ב"ר משה יצחק הלוי, ר' יצחק ב"ר צבי, ר' כסיאל זלמן אהרן ב"ר משולם נתן).

התמונה באדיבות Col צילום מאיר דאהן 054-4878583

אביו: ר' אברהם.
אמו: הרבנית חוה.
אשתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון).
בנו (היחיד): ר' אברהם המלאך.
מוריו: ר' אברהם (אביו), ר' יעקב יהושע (בעל "פני יהושע"), ר' ישראל [הבעש"ט], ר' שלמה דוב.
מתלמידיו: אדמו"ר רבי אברהם כץ מקאליסק, ר' אהרן הגדול מקארלין, ר' אלימלך מליז'נסק, ר' זוסיא מאניפולי, ר' חיים חייקא מאמדור (בעל "חיים וחסד"), ר' יעקב שמשון משפיטיווקא, ר' יקותיאל [המגיד מטראוויץ], ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ר' מנחם מענדל מוויטבסק, ר' נחום מצ'רנוביל, ר' פנחס הורוויץ (בעל ה"הפלאה"), הרבי ר' שמואל שמלקה הלוי הורוויץ מניקלשבורג, ר' שלמה מלוצק (בעל "דברת שלמה"), אדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי (בעל ה"תניא").

נולד בשנת ה'תס"ד בעיירה לוקאטש (אוקראינה) ולאביו הייתה מגילת יוחסין עד התנא רבי יוחנן הסנדלר וממנו עד דוד המלך.
מילדות שקד על לימוד התורה וניכר בכישרונותיו הנעלים. בעצת רב העיירה אביו שלח אותו ללמוד בישיבת ר' יעקב יהושע (בעל "פני יהושע") בעיר לבוב (אוקראינה).
נשא לאישה את בתו של ר' שלום שכנא מטורטשין. התגורר בבית קטן ורעוע, התפרנס בדוחק כמלמד ושקד על לימוד תורת הנסתר. ערך תעניות וסיגופים, החל לנדוד בעיירות שונות כ'מגיד' ונשא דרשות שמשכו את לב הקהל. בעקבות התעניות והסיגופים בריאותו נתרופפה, חלה ברגליו ובעצת מורו (ר' יעקב יהושע) וקרוביו נסע לפגוש את ר' ישראל [הבעש"ט] במז'יבוז' והחליט להישאר על מנת ללמוד את דרכו.
בגיל 36 דחה את הצעת זוגתו לגרש אותה על מנת שיוכל לשאת אישה שתזכה אותו בילדים וביקש ממורו (הבעש"ט) לברך אותו ואת זוגתו לזכות לילדים. הבעש"ט הבטיח לו כי ייוולד להם בן גדול ומהולל ובשובו לביתו היה ליל הטבילה של אשתו. למרות שהיה זה ליל חורף סגרירי והמים במקווה קפאו, זוגתו שברה את הקרח וטבלה במקווה, בדרכה חזרה הופיעה מרכבה הדורה וארבע נשים שישבו בה סימנו לה לעלות על המרכבה והחזירוה לביתה. כאשר סיפרה על כך לבעלה גילה לה המגיד כי היו אלה ארבע האמהות ולאחר 9 חודשי הריון נולד בשנת ה'תק"א בנם – ר' אברהם המכונה 'המלאך'.
בז' סיון ה'תקכ"א החל למלא את מקומו של הבעש"ט כאשר במהלך סעודת יום טוב שני של חג השבועות ר' צבי [בנו של הבעש"ט] שכיהן כנשיא ומנהיג תנועת החסידות לאחר פטירת אביו, העניק לו את בגדו העליון השייך לבעש"ט והודיע לחסידים שעושה כן בהוראת אביו שנגלה אליו. מייד לאחר שהוכתר כמנהיג החדש אמר את הדרוש – "מראיהם ומעשיהם" [נדפס ב"תורה אור" פרשת יתרו].
התיישב בעיר מעזריטש (אוקראינה) על מנת להפיץ את שיטת החסידות בעיירות ובארצות חדשות. הרחיב לבאר את שיטת הבעש"ט והעניק לתלמידיו עצות והוראות על הדרכים להתעלות בעבודת ה'. נודע בבקיאותו בקבלה, בש"ס, פוסקים, שיחת עופות ושיחת עצים. כונה "המגיד הגדול" כי ידע ברוח הקודש כל שעבר ויעבור על אדם, קיבל "פתקאות" מההמונים שהגיעו אליו על מנת שיברכם, יתפלל בעדם ויעניק עצה בענייניהם ופעל ישועות ומופתים. הנהיג את נוסח תפילה 'ספרד' במקום נוסח 'אשכנז' וטען כי העצבות היא מניעה גדולה לעבודת הבורא. הדריך את תלמידיו ללמוד ולהתפלל בשמחה מתוך ידיעת טעמי ושרשי המצוות ושלח אותם להפיץ את דרכי החסידות בארצות מזרח אירופה ולהסדיר את ענייני הקהילות השונות. בשנת ה'תקכ"ה ייסד שלושה מרכזי חסידות גדולים בליובאוויטש, בקארלין ובהורודוק. חפץ לעלות לארץ ישראל אך מן השמים עיכבו בעדו. חיבב מאוד את תלמידו – אדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי וביקשו ללמוד עם בנו (ר' אברהם המלאך), בזמנים קבועים למד עמו ביחידות ובחר בו לחבר את השולחן ערוך. נהג ללבוש ביום שבת בגדי לבן, נעל נעליים לבנות ולהשתמש בקופסת טבק בצבע לבן. במהלך התאספויות מיוחדות נהגו חסידיו לנגן בנוכחותו את ניגון "שלוש התנועות" [להאזנה].
בחודש ניסן שנת ה'תקל"ב החרימו בקהילת ווילנא (ליטא) את החסידים, בהסכמת הגאון מווילנא [הגר"א] וראשי הקהילה. ההתנגדות לתנועת החסידות החלה לגבור ולאחר שקהילת פינסק סלקה את ר' לוי יצחק מברדיטשוב ומינתה במקומו את אחד המתנגדים לרב הקהילה התאספו התלמידים בבית המדרש במעזריטש ופעלו להפוך את כל החרמות על המחרימין, לפתע נכנס המגיד ממעזריטש ואמר לתלמידיו כי בזה הפסידו את הראש אך הרוויחו כי מעתה בכל עת שתהיה מחלוקת בין החסידים והמתנגדים יד החסידים תהיה על העליונה וינצחו. כעבור זמן קצר פרצה במעזריטש מגפה ותלמידו (ר' זוסיא) סייע לו לעבור עם בני ביתו לאניפולי.
ביום ראשון – י"ז כסלו ה'תקל"ג אמר לתלמידו (אדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי) כי בשלושת ימי חייו האחרונים רואה האדם רק את דבר ה' הנמצא בכל דבר גשמי. ביום שלישי תפס בידיו של אדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי ואמר – י"ט כסלו הוא ההילולא של שנינו! והשיב את נשמתו ליוצרה.
החברה קדישא והתלמידים חלקו ביניהם מי יתעסק בטהרתו והוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעיר מגורם יתעסקו בטהרתו, כאשר הגיעו למקווה הטהרה אדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי אמר להניח את הגופה לטבול לבד והמגיד ממעזריטש טבל במקווה 3 פעמים!
[בבית החיים הוקם אוהל באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו אך במלחמת העולם השנייה בית החיים והאוהל נחרבו. לאחר שבית החיים שוקם יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ממעזריטש ולתלמידיו].
לא כתב ספרים – דבריו נרשמו ע"י תלמידיו והודפסו בספרים:
• אור תורה (ק)
• אור האמת
• מגיד דבריו ליעקב

התמונה באדיבות ר' חנוך קיי