חברי MyTzadikהרשמה חינם!
המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן
תאריך הילולא: כ' אב מקום קבורה: קזחסטן
דרכי גישה

בית החיים המרכזי באלמא-אטא, ברחוב ראימבקה RAIMBEKA

אביו: ר' ברוך שניאור.
אמו: הרבנית זלדה רחל.
אשתו: הרבנית חנה.
בניו: אדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש, ר' דוב בער ור' ישראל אריה לייב.
אחיו: ר' שמואל (היה רב בניקולייב) ור' שלום שלמה (היה ראש אב בית דין בשיראקה).
אחותו: מרת ראדה סימא.
סבא: ר' לוי יצחק (מצד אביו), ר' זלמן חייקין (מצד אמו).
מוריו: ר' יואל חייקין ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש.

נולד בי"ח ניסן ה'תרל"ח בעיירה פודוברנקה (רוסיה הלבנה) ונקרא ע"ש סבו (מצד אביו).
מילדותו ניכר בגאונותו, בכישרונותיו ובכוח זיכרון מופלא. בצעירותו הוסמך לרבנות והתפרסם כגאון בהלכה, בחסידות ובקבלה, אולם בענוותנותו כונה 'לויק' ללא תואר כלשהו.
נודע כבקי בגיאוגרפיה ובמתמטיקה, ירא שמים ובעל מידות טובות. נהג להניח גם תפילין דשמושא רבה, לאכול ביד אחת בלבד ולשתות כוס חמין במוצאי שבת. במשך שעות ארוכות כתב חידושי תורה ובפירושיו להבנת פנימיות התורה שילב את הנגלה עם הנסתר, את הרמז עם הסוד.
אדמו"ר הרש"ב [חב"ד] הציע כי ישא לאישה את בתו של ר' מאיר שלמה ינובסקי (רבה של ניקולייב) ולאחר שמועד החתונה נקבע, ביקש ר' מאיר שלמה לדחות את מועד החתונה עקב מצבה הבריאותי של בתו. אדמו"ר הרש"ב לא הסכים לדחייה, ברך שהכל יהיה על הצד היותר טוב ובמועד שנקבע נערכה החתונה בי"ג סיון ה'תר"ס בעיר ניקולייב (אוקראינה).
לאחר נישואיו נסמך על שולחן חותנו בניקולייב ובמשך 18 שעות ביממה שקד על לימוד התורה. אדמו"ר הרש"ב שיתף אותו בעניינים ציבוריים ובעת מלחמת יפן-רוסיה (ה'תרס"ד-ה'תרס"ה) סייע רבות לחיילים היהודים.
לאחר שר' דב זאב קאז'ווניקוב (בערע וולף) ["הרב החסידי"] נפטר בשנת ה'תרס"ח ור' בנימין זקהיים ["הרב האשכנזי"] היה זקן וחלוש הציע אדמו"ר הרש"ב למנות לרב את ר' לוי יצחק ובמכתב לאחד מנכבדי העיר תיאר אותו כלמדן גדול, ירא א-לוקים, בעל מידות טובות, זך הרעיון ורך המזג. למרות התנגדויות למינויו בסוף שנת ה'תרס"ט מונה כרב העיר יקטרינוסלב ולאחר פטירת ר' פינחס גלמן (הרב השני של יקטרינוסלב) בשנת ה'תר"ף החל לנהל את כל הפעילות היהודית בעיר.
השלטון הקומוניסטי ניהל נגדו מלחמה ובסמוך לביתו ניצבו סוכני חרש שעקבו אחר כל פעולותיו אולם במסירות נפש המשיך בפעילות לחיזוק היהדות בתוקף וללא פשרות וניהל מחתרת שפתחה "חדרים" ותלמודי תורה. כאשר השלטונות סגרו מאות בתי כנסת ומקוואות ברחבי המדינה יצר פתח סודי למקווה שבחצר בית הכנסת בו התפלל ודאג לניקיונה ולכשרותה על מנת שנשים יהודיות יכנסו בהיחבא ויטבלו.
בשנת ה'תרצ"ט הוחלט לשים קץ לפעילותו היהודית ובט' ניסן לאחר שנערך חיפוש בביתו ברחוב בריגדנה 13 נעצר לחקירה ולקח עמו חבילה קטנה של מצות. כאשר הגיעה זוגתו לבית המעצר והביאה עבורו מצרכי מזון כשרים, נאמר לה כי האוכל בבית הסוהר כשר, שבעלה אינו שוהה במקום ורק כעבור מספר ימים התירו לה להעביר לו אוכל וכסף.
לאחר שהועבר לבית המאסר בקיוב, הוחזר לבית הסוהר בדנייפרופטרובסק [יקטרינוסלב], ישב בצינוק 32 ימים אך לא הודה באשמות שטפלו עליו ובתוקף עמד על כך שלא יגלחו את זקנו. היות ולא היו בידי השלטון הקומוניסטי הוכחות ברורות שיאפשרו לדון אותו למוות, הוחלט לדון אותו ל – 5 שנות גלות בצ'אילי (קזחסטאן).
טרם יציאתו לגלות, כעבור 10 חודשים מאז המעצר התאפשר לו להיפגש לראשונה עם זוגתו. במהלך המסע ברכבת האסירים שארך כחודש בצפיפות ובתנאים בלתי אנושיים ויתר על מי השתייה המועטים שקיבל בכדי ליטול את ידיו. בט"ו בשבט ה'ת"ש הגיע ברכבת לאלמא אטא (קזחסטאן) ובי"ט שבט הגיע לעיירה צ'אילי (קזחסטאן).
בהיוודע לרבנית מקום הגלות שלחה בהתאם לבקשתו טלית, תפילין, ספרי קודש ומזון כשר. ולקראת חג הפסח הצטרפה אליו והקלה על סבלו. באמצעות דיו מלאכותי שייצרה עבורו כתב על שולי הספרים הארות וחידושי תורה והסביר את כל המאורעות העוברים עליו על-פי הקבלה.
בחודש טבת ה'תש"ב הגיעו הנאצים לבית הרפואה בעיר בה אושפז בנו (ר' דובער), שסבל ממחלה כרונית שהצריכה טיפולים למשך פרקי זמן ארוכים. לאחר שהוציאו את היהודים מחוץ לבניין בקור העז, הורו להם לפשוט את בגדיהם, לנבוח כמו כלבים ולזחול על ארבע לעבר בור שהוכן בחצר בית הרפואה ובהגיעם לפתח הבור ירו בהם וזרקו את גופותיהם לבור.
במאמץ והשתדלויות מרובות שוחרר לאחר חג הפסח ה'תש"ד ועבר לאלמא אטא (קזחסטאן). המשיך ללא כל פחד לעודד את יהודי המקום לשמור על יהדותם, לקיים מצוות ולא להתפעל מהשלטון הקומוניסטי אך המחלה הממארת שכרסמה בו התפרצה והרופאים לא מצאו תרופה למחלתו.
בליל רביעי שפתותיו מלמלו כל העת מבלי שקולו נשמע, לפתע פתח את עיניו, ביקש מים לנטילת ידיים ואמר: 'יש להתכונן לעבור לעולם אחר'. בבוקר מצבו החמיר, סבל מכאבים עזים, שפתותיו לא הפסיקו למלמל וטרם שקיעת החמה השיב את נשמתו ליוצרה.
כיום פועל בעירו בית ספר ממלכתי יהודי הנקרא על שמו "אוהל לוי יצחק".
מספריו:
• ליקוטי לוי יצחק: הערות לספר הזוהר ואגרות קודש (ק1/ק2/ק3)
• תורת לוי יצחק: חידושים וביאורים לש"ס ומשנה (ק)

התמונות באדיבות בית חב"ד קזחסטאן