חברי MyTzadikהרשמה חינם!
המקובל יהודה לייב הלוי אשלג
תאריך הילולא: י' תשרי מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

ירושלים: הר המנוחות – גוש ו' חלקה ח'
מהחניון הראשי לפנות ימינה בכביש ולהמשיך בנתיב הימני כ – 200 מטר. בכניסה לגוש ו' חלקה ח' לעלות במדרגות שמצדו השמאלי של הכביש עד לציון הנמצא בשורה שניה משמאל
(בסמוך ציוני אשתו-רבקה רויזא, בניו-המקובל שלמה בנימין ור' ברוך שלום, בנותיו-מנוחה ושרה).

אביו: ר' שמחה.
אשתו: מרת רבקה רויזא.
בניו: ר' ברוך שלום, אדמו"ר רבי שלמה בנימין, יעקב, משה מנחם אהרן.
בנותיו: בת שבע, דבורה, מנוחה (בעלה ר' אייזיק יהושע) ושרה (בעלה ר' רפאל אריה נח ברודז'ק).
מורו: אדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב.
מתלמידיו: המקובל בן ציון משה יאיר ווינשטוק, ר' ברוך שלום (בנו) ור' יהודה צבי ברנדווין.

נולד בה' תשרי ה'תרמ"ה בוורשה (פולין). בגיל 19 הוסמך לרב ובגיל 20 נשא לאישה את בתו של ר' מאיר יוסף אברמוביץ מפוריסוב. כיהן כדיין בוורשה, עסק בהוראה והתפרנס מבית מלאכה לסבון. דבק בדרכי החסידות אצל האדמו"ר מקלושין (ר' מאיר שלום רבינוביץ) ואצל בנו האדמו"ר מפוריסוב (ר' יהושע אשר), התקשר לאדמו"ר מבעלז (ר' יששכר דב רוקח). פגש צדיק נסתר שהחל ללמדו את תורת הקבלה ולאחר הסתלקותו עלה עם זוגתו לארץ ישראל. בחול המועד סוכות ה'תרפ"ב הגיעו לנמל יפו והתיישבו בעיר העתיקה בירושלים. למד בישיבת "חיי עולם", נהג להתעורר בשעה 01:00 בלילה וללמוד עד אור הבוקר, כאשר הרגיש עייפות טבל את רגליו במי קרח או הכניס לנעליו אבנים קטנות אך עם זאת לא דגל בסיגופים היות והם גורמים להתרבות ולהתחזקות הישות והגאווה. התפרסם כגדול בחוכמת הקבלה, ייסד שיטה חדשה ללימוד הקבלה, הקים את ישיבת "עיטור רבנים" והחל ללמד קבלה, קבע שיש לעסוק זמן קצר בלימוד ההלכה על מנת לא להיכשל הלכה למעשה ולמקד את עיקר המאמץ בלימוד חוכמת הקבלה. בשנת ה'תרפ"ד עבר להתגורר בשכונת "גבעת שאול" ומונה לרב השכונה. בשנת ה'תרפ"ה חזר לביקור בפולין ובין השנים ה'תרפ"ו-ה'תרפ"ח התגורר בלונדון (אנגליה), כתב את פירושיו "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות" ואת מרבית ניגוניו. לאחר שחזר לירושלים בסוף שנת ה'תרפ"ח עבר ליפו בשנת ה'תרצ"ב. בשנת ה'תרצ"ו התיישב בבני ברק, חזר לירושלים ומשנת ה'תש"ו התגורר בתל אביב.
העלה על הכתב את רעיונותיו ותפיסתו הסוציאליסטית לשוויון ויצירת חברה מתוקנת בה הדאגה לפרט בראש מעייניו של הציבור ופעל רבות לקידומם. נפגש לשם כך עם ראשי היישוב, עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור. טען שעל כל אחד החובה לבחור לעצמו אדם חשוב ומפורסם שיהיה לו לרב, ממנו יוכל לבוא לעסק התורה והמצוות ולהשפיע נחת רוח ליוצרו. להתאמץ ביתר עוז באהבת חברים, לחפש דרכים בכדי להרבות אהבה בין החברים ולבטל תאוות מושגי הגוף היות והן המטילות שנאה.
בשנת ה'תש"ו לקה בליבו אולם המשיך בכתיבת פירוש "הסולם" אשר סיומו נחגג ברוב עם על ציון רשב"י במירון בשנת ה'תשי"ג. שרף רבים מכתביו היות וכתבם טרם זמנם.
בחודש מנחם אב ה'תשי"ד חלה החמרה במצב בריאותו ובבוקר יום הכיפורים ה'תשט"ו השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• בית שער הכוונות.
• הסולם: פירוש על ספר "הזוהר" ו"זוהר חדש".
• הקדמה לספר הזוהר.
• הקדמה לתלמוד עשר הספירות.
• מבוא לספר הזוהר.
• פנים מאירות: פירוש לספר "עץ חיים" של האר"י.
• פנים מסבירות: פירוש לספר "עץ חיים" של האר"י.
• פתיחה כוללת לעץ חיים.
• פתיחה לחוכמת הקבלה.
• פתיחה לפירוש הסולם.
• קונטרסים: "הערבות" "השלום" "מתן תורה"
• תלמוד עשר הספירות

תמונת הצדיק באדיבות אתר "קבלה מהמקור"