חברי MyTzadikהרשמה חינם!
אדמו"ר רבי ישראל פרלוב מסטולין - הינוקא
תאריך הילולא: ב' תשרי מקום קבורה: גרמניה
דרכי גישה

בית החיים החדש בפרנקפורט דמיין.

אביו: אדמו"ר רבי אשר [השני] מסטולין.
אמו: הרבנית שרה דבורה.
אשתו: הרבנית ברכה שיינדל.
בניו: אדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקארלין, ר' אהרן, ר' אשר, אדמו"ר רבי יוחנן מלוצק, אדמו"ר רבי יעקב חיים ואדמו"ר רבי משה מסטולין.
בנותיו: מרת חוה (בעלה אדמו"ר רבי שלום ספרין מקומרנא), מרת חנה (בעלה ר' שלום רוקח מאפטא), מרת מרים (בעלה ר' אברהם יעקב שפירא מגווזדזיץ) ומרת רבקה (בעלה ר' משה מסטעפין).
אחיו [החורג]: ר' ירחמיאל משה הופשטיין (מצד אמו).
אחותו [החורגת]: לאה רייזל (מצד אמו).
סבא: אדמו"ר רבי אהרן [בעל "בית אהרן"] (מצד אביו), רבי אלימלך מגרודז'יסק (מצד אמו).

כעבור שנים של המתנה לצאצא שימשיך את שושלת אדמו"רי קרלין, נולד בי' כסלו ה'תרכ"ט בסטולין בנם היחיד של אדמו"ר רבי אשר מסטולין והרבנית שרה דבורה ונקרא 'ישראל' על-שם ר' ישראל [הבעש"ט הקדוש] ועל-שם ר' ישראל הופשטיין [המגיד מקוז'ניץ].
בהגיעו לגיל ארבע וחצי לערך נפטר אביו ולמרות גילו הצעיר ראו בו החסידים כמי שנועד להנהיג את החסידות לאחר אביו. במהלך טקס הבר מצווה שלו בי' כסלו ה'תרמ"ב קיבל מזקני החסידים את כתב המינוי לאדמו"רות והחל לכהן כאדמו"ר מסטולין.
בסיבת גילו הצעיר כונה בשם "הינוקא" [שפירושו בארמית – ילד]. נודע בכישרונות מיוחדים, ניגן בכינור ובחליל, למד מכונאות, רפואה ושפות שונות.
נשא לאישה את בתו של ר' דוד טברסקי מזלאטפולה.
נודע כגאון ובקי בתורת הנסתר, נהג בצניעות והסתר, לא אמר דרשות, התפלל במהירות ובשקט, התלבש בלבוש מודרני וסירב להתערב בעניינים ציבוריים. במשך 50 שנות כהונתו כאדמו"ר, חסידות סטולין-קארלין התפתחה לממדים גדולים והגיעה לרבבות חסידים, רובם התרכזו באזורי פינסק (בלארוס), סטולין (בלארוס) ולוצק (אוקראינה).
לאחר מלחמת העולם הראשונה חלה ובהתאם לעצת הרופאים נסע לעיירת המרפא "בד נוהיים" [ממוקמת צפונית לפרנקפורט] (גרמניה) יחד עם שלושה מבניו ואמר 'אינני מפחד מפני המוות, המוות לא יפחידני'. ציווה את בניו לחנך את בניהם ולהשפיע גם על אחרים לחנך בניהם בדרכי היהדות והחסידות ללא שום פשרות ובעיקר ללמוד את התלמוד, להשגיח על חינוך הבנות, להשתדל להשיאן סמוך לפרקן ולא להחניף לשום אדם. ביקש כי אם יפטר בדרכם לגרמניה שלא יובילו אותו לביתו ושלא יכתבו על מצבתו תארים רק את שמו ושם אביו [צוואתו].
ביום השני של ראש השנה שנת ה'תרפ"ב השיב את נשמתו ליוצרה ובצום גדליה הובא לקבורה בפרנקפורט דמיין, על כן מכונה בפי חסידי סטולין-קארלין 'הפרנקפורטאי'
.