חברי MyTzadikהרשמה חינם!
אדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלזא - מהרי"ד
תאריך הילולא: כ''ב חשון מקום קבורה: אוקראינה
דרכי גישה

בעלזא.

אביו: ר' יהושע.
אמו: הרבנית רבקה מרים.
אשתו: הרבנית בתיה רוחמה (בזיווג ראשון), הרבנית חיה דבורה (בזיווג שני).
בניו: אדמו"ר רבי אהרן, ר' יהושע מיארסלוב, אדמו"ר רבי מרדכי מבילגורייא ור' שלום מאפטא.
בנותיו: הרבנית העניא (בעלה ר' נפתלי פרלוב מתל אביב).
אחותו: מרת חוה.
סבא: רבי שלום (מצד אביו).
סבתא: הרבנית מלכה (מצד אביו).

בשנת ה'תרי"א נולד האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות בעלזא. נשא לאישה את בתיה רוחמה ולאחר שנפטרה בצעירותה נשא לאישה את בתו של ר' מרדכי גולדמן מזוועהיל. לאחר הסתלקות אביו (אדמו"ר יהושע) בכ"ג שבט ה'תרנ"ד הוכתר כרב העיירה בעלזא וכרבם ומנהיגם של חסידי בעלזא. ר' יששכר דוב נודע כפיקח, תלמיד חכם ושקדן. שמו יצא כפועל ישועות וצופה ברוח הקודש ואלפים שחרו לפתחו בכדי להתברך מפיו ולהיעזר בכוחותיו העל-טבעיים.
הוא התנגד בחריפות לציונות בה ראה אסון רוחני לעם היהודי ושלל את גרורותיה הדתיות והחרדיות של התנועה הציונית דוגמת המזרחי.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה העיירה בעלזא הפכה לשדה קרב ובית הכנסת של בעלזא הפך לבית חולים שדה לחיילים. אדמו"ר יששכר דוב נדד להונגריה והתיישב בעיר מונקאטש, אך רב העיר (ר' חיים אלעזר שפירא) חש מאוים מהתיישבות מנהיג ישראל בשיעור קומתו של האדמו"ר יששכר דוב בתחום שיפוטו וכתוצאה פרצה מחלוקת בין חסידי שני האדמו"רים. בעקבות המחלוקת עזב ר' יששכר דוב את העיר ועבר לראצפרט. עם סיום המלחמה חזר לגליציה והתיישב בעיר הולושיץ עד לסיום התיקונים והשיפוצים בבית הכנסת של בעלזא.
בליל שבת שנת ה'תרפ"ז השיב את נשמתו ליוצרה.

תמונת הצדיק באדיבות ברסלב-מוסדות תיקון המידות