חברי MyTzadikהרשמה חינם!
הרבנית חיה אהרונוביץ
תאריך הילולא: כ''ב חשון מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

ירושלים: הר הזיתים
גוש: חב"ד ד' תת חלקה: ד' שורה: 9 מספר: 3

אביה: ר' יוסף אליעזר.
בעלה: ר' אברהם.
בנה: ר' יוסף.
בנותיה: אסתר, גיטה, פרומה.

נולדה בשנת ה'תרס"ב. למדה בבית ספר חרדי לבנות בירושלים אולם כאשר נודע לאביה כי בבית הספר מלמדים את הבנות תנ"ך החליט להפסיק את לימודיה ועל מנת שתסכים העניק לה במתנה שרשרת זהב.
בהיותה בגיל 11 אמר אביה לאמה בשובו מבית המדרש כי לאחר שפגש את העילוי מאוקראינה תפילתו ותקוותו שיהיה חתן לבתם. בשנת ה'תרע"ד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נפטר אביה ולאחר שר' אברהם שב עם משפחתו ממצרים נשא אותה לאישה.
התגוררו בשכונת 'בתי ורשה' בירושלים כשבביתם שני ארגזים שימשו כשולחן ושניים נוספים ככיסאות.
כעבור שנה נולדה בתם הבכירה אולם לאחר שנה חלתה ונפטרה. מאחר והשנים חלפו וטרם נפקדה פנתה לרופאים וכאשר הגיע לפרופסור בכיר ומפורסם שביקר בארץ ישראל הודיע לה כי הינה עקרה מבטן ומלידה ואין שום סיכוי שתוכל להתעבר וללדת, אולם כעבור כ - 8 שנים נולד בנם שנקרא על שם סבו (ר' יוסל'ה).
סייעה לבעלה לשקוד על לימוד התורה, טרם עלות השחר אפתה חלות מתוקות אותן מכרה ליהודים העשירים בשכונת 'רחביה' ובכסף שהרוויחה פרנסה את בני הבית ורכשה מצרכים לאפיית חלות  נוספות בשוק השחור על אף סכנת המאסר ע"י השלטונות הבריטים. לאחר ששכנותיה ראו בעול הרב המוטל עליה בזמן שבעלה שוהה זמן רב במקוה ובבית המדרש ואינו מקיים את תנאי הכתובה עליהם חתם, יעצו לה לתבוע ממנו גט בבית הדין אולם הרבנית חיה השיבה כי היא שמחה ומאושרת בזכות שניתנה לה משמים לשרת ולעזור לבעלה, וכאשר אחד מחסידי בויאן שנדהם מהעניות בביתם ביקש שתגיע עם בנותיה הקטנות אל בית המדרש בו נמצא ר' אברהם על מנת שיוכיח אותו בפני כל המתפללים השיבה הרבנית חיה כי לא ביקשה ממנו נדבה או הלוואה ואינה זקוקה לעזרתו ובטוחה היא כי ה' שזן ומפרנס לכל יזמין להם פרנסה בריווח. השכנים מצאו עבודה  לר' אברהם במשרד ממשלתי, אולם הרבנית חיה התנגדה בתוקף שבעלה יתבטל מלימוד תורה למרות מצבם הכלכלי הדחוק.
כאשר נודע לה כי אחת היהודיות שרכשה 8 חלות בימים הסמוכים לחג הפסח אינה שומרת מצוות ובכוונתה לשמור את החלות על מנת לאוכלם במהלך ימי חג הפסח הפסיקה בהוראת בעלה למכור חלות למרות הפגיעה בפרנסתם.
למרות העוני בו חיו נהגה לפרוט את מעט הכסף שהרוויחה למטבעות ולפזר אותן על גבי שידה בכדי להעניק לילדיה תחושה שתמיד יש כסף בבית וכשעני דופק על דלת ביתם מייד אפשר להעניק לו צדקה. בלילות בעת שהמתינה לבעלה עד שובו מבית המדרש פרמה בגדים ישנים ותפרה מלבושים לילדים. בכל ערב ראש חודש העניקה צדקה למשפחה נזקקת. בתקופה שהירדנים הפגיזו את ירושלים אפתה עוגיות ממעט הקמח שהשיגו ושלחה את בנותיה לחלק לשכנים.
במוצאי שבת נהגה להכין את הפתילות להדלקה לשבת הבאה ובכל יום השתדלה להכין דבר מה עבור השבת. לאחר הדלקת נרות שבת הייתה מכסה את פניה בידיה ובמשך כשעתיים התפללה בתחינות לבורא עולם.
נודעה כבעלת ידע בתרופות וסגולות ונשים רבות הגיעו להתייעץ עמה וכאשר הגיעו נשים עקרות לבקש את רבי אברהם שיברך אותן, התייעץ עם אשתו ואמר כי בשמים מסכימים לכל דבריה.
בחודש חשון ה'תשל"ז לאחר שלא חשה בטוב הובהלה באמבולנס לבית הרפואה "הדסה" בירושלים, בדרך אמרה לבתה שליוותה אותה שידאגו לאבא ובהגיעם לבית הרפואה השיבה את נשמתה ליוצרה.